שלמותו של ה' היא מוחלטת, ובהשוואה אליה כל נברא נחשב לפגום וחסר. אפילו כשהוא מביט עַד־יָרֵחַ, ה' יכול להסיר את אורו ולגזור עליו שלא יאיר ויטיל צל וְלֹא יַאֲהִיל, כפי שמתרחש בליקוי מאורות או כפי שאירע כשמיעט את אורו בעקבות תלונתו בבריאה. גם הכוכבים אינם נקיים ובהירים לחלוטין, וְכוֹכָבִים לֹא־זַכּוּ בְעֵינָיו כאשר אורם נמדד מול אורו האינסופי של הבורא. מכאן נובעת טענתו של בלדד השוחי, שאם גרמי השמים הנשגבים אינם מושלמים ותלויים לחלוטין ברצון ה', קל וחומר שהאדם הקרוץ מחומר אינו יכול לטעון לשלמות ולהצטדק מולו.
איוב, פרק כ״ה, פסוק ה׳
הֵ֣ן עַד־יָ֭רֵחַ וְלֹ֣א יַאֲהִ֑יל וְ֝כוֹכָבִ֗ים לֹא־זַכּ֥וּ בְעֵינָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.