שופטים, פרק י״ד, פסוק י״ז

במקום לשמוח, הכלה הפלשתית בחרה לבכות ולהתלונן על חוסר אהבתו של שמשון, וכך וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הַמִּשְׁתֶּה, בין אם מדובר בשארית ימי החגיגה או בשבוע המשתה עצמו. בכייה נבע למעשה מפחד עמוק מבני עמה, והיא יצרה דוחק ולחץ כבד, כִּי הֱצִיקַתְהוּ, באמצעות נדנוד בלתי פוסק ואף על ידי מניעת קרבה אינטימית. שמשון נכנע ללחץ כאשר וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּגֶּד לָהּ, מתוך מחשבה שהפתרון יישאר אצלה בסוד ליום אחד בלבד ויספק את רצונה לדעת דבר סתר. אך מיד לאחר מכן וַתַּגֵּד הַחִידָה לִבְנֵי עַמָּהּ כדי שיספיקו למסור את הפתרון לפני שקיעת השמש, מעשה שחשף כי נאמנותה נתונה לפלשתים ולא לבעלה.