משפטו של ה' על העיר נינוה הוא כוח מוחלט ששום גורם אנושי או טבעי אינו יכול לשרוד מפניו. כעסו מתואר בהדרגה, כך שכאשר העונש מכה בפועל לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַעֲמ֔וֹד, ואפילו בשלב שבו הכעס רק מתחיל להתגלות כלפי חוץ וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ. הכעס הפנימי והעצור, חֲמָתוֹ֙, נשפך ויורד בעוצמה ארצה כשהוא נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ השורפת, ממיסה ומכה כברק את אויביו. עוצמת האימה מרסקת גם את הסלעים הגדולים, כך שוְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ, תיאור הממחיש במקביל כיצד אנשים בעלי כוח ועוצמה יאבדו לחלוטין. חורבן מוחלט זה המופנה כלפי שונאיו, מהווה בעקיפין מגן ומחסה ליראי ה' החוסים בו.
נחום, פרק א׳, פסוק ו׳
לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַעֲמ֔וֹד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ חֲמָתוֹ֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.