נחום, פרק א׳, פסוק ב׳

Nahum 1:2Sefaria

אֵ֣ל קַנּ֤וֹא וְנֹקֵם֙ יְהֹוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהֹוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נֹקֵ֤ם יְהֹוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנוֹטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו׃

ה' הוא אֵל בעל כוח עצום, המגיב בדין מוחלט כלפי אומות העולם, ובראשן אשור, שהרעו לישראל בזדון ומעבר למה שנגזר עליהן. מתוך ראיית סבלות עמו, ה' מתגלה כקַנּוֹא המלא בכעס ובקנאה לכבודו, וכוְנֹקֵם המוציא את עונשם של הרשעים אל הפועל. המילה נֹקֵם חוזרת שלוש פעמים כדי להדגיש את ודאות העונש, ויש שקשרו זאת לשלוש הגלויות שבהן הגלתה אשור את ישראל. בניגוד לאיסור לנקום ולנטור בתוך עם ישראל, תכונות אלו מוצדקות לחלוטין כלפי האומות, אך ה' מבחין בין סוגי הענישה. כלפי לְצָרָיו המרעים בפועל ה' מעניש מיד, ואילו כלפי לְאֹיְבָיו השונאים בלבם הוא וּבַעַל חֵמָה ווְנוֹטֵר, השומר את האיבה בלבו וממתין באורך רוח לזמן הראוי להיפרע מהם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.