נחום, פרק א׳, פסוק י״ד

גזירה חריפה נגזרה על מלך אשור, ולפיה וְצִוָּה עָלֶיךָ ה' כי שושלתו תיגדע לחלוטין ולֹא יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ עוֹד שום צאצא שימשיך את המלוכה וייקרא על שמו. מפלתו תתרחש דווקא במקום הקדוש לו ביותר, כך שמִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה והמקדש יהפוך לשממה כאשר המלך יירצח בתוכו. עצם הירצחו שם בידי בניו הופך את המקום לקברו, ולכן שם אָשִׂים קִבְרֶךָ, ויש המסבירים כי פסלי הכבוד שלו יוסרו ותחתם יוצב על הקבר פסל של ביזיון. עונש זה בא עליו כִּי קַלּוֹתָ, שכן המלך הפך לבזוי ונקלה בעיני ה' לאחר שחירף אותו בקלות דעת, ויש המפרשים מילה זו גם מלשון קלייה, כרמז לכך שסופו להישרף כליל.