הווייתם והצלחתם של הרשעים מנוגדות לחלוטין ליציבותו של הצדיק, ולכן לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים. בניגוד לדגן הכבד, הם נמשלים כַּמֹּץ, שהוא פסולת התבואה והעטיפה הריקה של הגרגרים, שכן הם חסרי שורש ועמידה עצמאית. אף שלעיתים נדמה כי הם משגשגים, זוהי אשליה זמנית בלבד; בסופו של דבר הם יאבדו מן העולם במהירות, בדומה למוץ הרוכב על השיבולת ומתעופף בקלות. חייהם רצופים במכאובים ובמצב של דחיפה והכאה, אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ הרוּחַ לכל עבר, ולאורך דרכם התלושה הם אף מזיקים לסביבתם כשם שקש מתעופף פוגע בעוברי אורח.
תהלים, פרק א׳, פסוק ד׳
לֹא־כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.