דוד המלך הכין את עצמו מבחינה רוחנית כדי שתשרה עליו רוח הקודש, ולכן הקדים את שמו למילה מזמור בצירוף לְדָוִד מִזְמוֹר. בשירתו הוא מצהיר על מחויבות לחֶסֶד וּמִשְׁפָּט, בין אם מדובר בהנהגתו כמלך הדן את עמו ביושר וברחמים ולא בעריצות, ובין אם מדובר בקבלת הנהגת ה' עמו. במקרה זה, דוד מברך על הטובה, אך גם מודה בשמחה על הייסורים ומידת הדין שנועדו לטהרו ולכפר על חטאיו. בעוד שהמילה אָשִׁירָה מבטאת שירה כללית שיכולה לעסוק גם בהנהגותיו האישיות, הוא חותם במילים לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה, המייצגות מדרגת שבח עליונה המוקדשת לה' לבדו, כהודיה על כך שעזר לו והכין את לבו להנהיג בצדקה.
תהלים, פרק ק״א, פסוק א׳
לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר חֶֽסֶד־וּמִשְׁפָּ֥ט אָשִׁ֑ירָה לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֲזַמֵּֽרָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.