קרה לכם פעם שחיכיתם המון זמן למשהו טוב, וכבר התחלתם לדאוג שאולי הוא לא יקרה לעולם? המשורר שכתב את המילים האלו חשב על הגלות הארוכה של עם ישראל, אבל במקום להתייאש הוא מלא באמונה. הוא קורא ישירות אל ה' ואומר לו: אֱלֹהִים, נָכוֹן לִבִּי. כלומר, הלב שלי חזק, נאמן ובטוח לגמרי שהגאולה תגיע, והוא מוכן ומזומן לשיר לך.
מתוך הביטחון הגדול הזה הוא מבטיח: אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה. הוא בוחר להלל את ה' בשתי דרכים שמשלימות אחת את השנייה, גם לשיר בפה וגם לנגן בכלי נגינה.
בסוף הוא מוסיף את המילים אַף כְּבוֹדִי. למה הוא קורא כבוד? לנפש שלו, שהיא החלק הכי מכובד וחשוב בגוף האדם. הוא מתכוון להגיד שלא רק הגוף והפה שלו ישירו, אלא גם הנפש שלו תצטרף ותהלל את ה' בעזרת מחשבות טהורות ואמונה שלמה.