תהלים, פרק קי״ה, פסוק ח׳

יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשמבקשים עזרה מחפץ דומם, כמו אבן או עץ? ברור שהוא לא יכול לעשות כלום. אנשים שיוצרים פסלים ומתפללים אליהם, מקווים שהפסל יעזור להם. אבל יש כאן בקשה שכְּמוֹהֶם יהיו האנשים האלה. כלומר, מי שמייצר את האלילים יהפוך להיות בדיוק כמוהם: חסר כוח, לא יכול לדבר ולא יכול לפעול. הבקשה הזו מכוונת גם אל כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵחַ בָּהֶם, כלומר כל אדם שסומך על הפסלים. הרי פסל דומם לא יכול להעניק לאדם כוחות שאין לו בעצמו. לכן, מי שסומך על פסלים נשאר בסופו של דבר חסר אונים, בדיוק כמו הפסל שהוא עובד. לעומת זאת, אנחנו, עם ישראל, נמצאים במצב אחר לגמרי. אנחנו בוטחים בה', שהוא מקור החיים, והוא העוזר והמגן האמיתי שלנו שיכול תמיד להציל אותנו.