תהלים, פרק קי״ה, פסוק ד׳

יצא לכם פעם לבנות משהו מחימר או מעץ, ואז לבקש ממנו שיעזור לכם לסדר את החדר? ברור שלא! זה בדיוק מה שקורה לאנשים שבוחרים לעבוד אלילים במקום להאמין בגדולתו של ה'. הפסלים של הגויים נקראים עֲצַבֵּיהֶם, וזה מזכיר לנו את המילה עצב. מי שסומך על הפסלים האלה ומצפה שהם יושיעו אותו, נשאר בסוף רק עם עצב, אכזבה ומפח נפש, כי הם לא באמת יכולים לעזור. הפסלים האלה הם בסך הכל כֶּסֶף וְזָהָב. אין בהם שום כוח מיוחד. אפילו כלי כמו קערה שעשויה מכסף הוא שימושי יותר. אבל הפסלים? למרות שיש להם צורה של גוף, האיברים שלהם לא באמת עובדים, ולכן הם נשארים סתם חומר גלם של מתכת ואין להם שום ערך. אולי בהתחלה אנשים חכמים יצרו את הפסלים רק כסמל כדי להזכיר להם את הכוכבים, אבל לאט לאט המון העם טעה והתחיל לחשוב שלפסל עצמו יש כוח לעשות טוב או רע. הדבר הכי מוזר הוא שהפסלים האלה הם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. בני האדם הם אלה שיצרו אותם, אז איך בן אדם יכול לצפות לישועה מפסל חסר חיים שהוא בעצמו הכין במו ידיו?