יצא לכם פעם לראות בובה ממש מושקעת או פסל בחלון ראווה שנראה בדיוק כמו בן אדם אמיתי? יש לפסל פנים, אבל האם הוא באמת יכול לעשות משהו? בדיוק על זה אנחנו מדברים כאן. בעבר הרחוק, אנשים היו מכינים לעצמם אלילים מזהב ומכסף וחשבו שהם אלים חזקים. כשהם יצרו את הפסלים האלה, הם חרטו בהם חורים כדי שיהיה פֶּה לָהֶם וגם עֵינַיִם לָהֶם. מבחוץ הם נראו מרשימים מאוד, ממש כמו בני אדם, אבל בפנים הם היו לגמרי ריקים. למרות שהיו להם איברים, הם לא יכלו להשתמש בהם בכלל, כי האנשים שיצרו אותם לא יכלו להכניס בהם רוח חיים.
זה בעצם קצת מצחיק. תחשבו על זה: האדם שיצר את הפסל הוא הרבה יותר משוכלל וחשוב מהפסל עצמו! לאדם יש כוח לדבר, לראות ולהרגיש, אבל לפסל שהוא הכין אין שום יכולת כזו. האדם יכול ליצור רק את הצורה החיצונית מחומרים שונים. לעומת זאת, ה' הוא זה שיוצר אותנו, בני האדם, והוא נותן לנו לא רק גוף, אלא גם את היכולת האמיתית לראות, לשמוע ולדבר. זה מראה לנו עד כמה ההבדל עצום בין פסל דומם וריק שאדם מכין, לבין החיים האמיתיים שה' נותן.