קרה לכם פעם שניצלתם מסכנה או שקרה לכם נס, והרגשתם שאתם חייבים להגיד תודה ענקית מול כולם? ככה בדיוק מרגיש משורר התהילים. אחרי שה' הציל אותו מצרה, הוא מחליט לערוך סעודת תודה חגיגית. הוא מספר שהוא ייקח כּוֹס של יין, והוא אֶשָּׂא אותה, כלומר ירים אותה גבוה כדי שכולם יראו, ממש כמו שאנחנו מגביהים כוס כשאנחנו מברכים. הוא מרים כוס של יְשׁוּעוֹת, כדי להודות על כל ההצלות והדברים הטובים שה' עשה למענו. בסוף הוא מבטיח וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. יש כאן רעיון מקסים: המשורר קרא אל ה' וביקש עזרה כשהוא היה בצרה ובכאב, ועכשיו הוא זוכר לקרוא אל ה' גם מתוך שמחה והקלה. זה מזכיר לנו שחשוב לברך ולהודות לה' על הדברים הטובים, בדיוק כמו שאנחנו פונים אליו כשקשה לנו.
תהלים, פרק קי״ו, פסוק י״ג
כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.