תהלים, פרק קי״ו, פסוק ט׳

קרה לכם פעם שהייתם רחוקים מהבית, במקום שלא הרגשתם בו הכי בטוחים, ואז סוף סוף חזרתם למקום המוכר והמוגן שלכם? דוד המלך הרגיש בדיוק כך. תקופה ארוכה הוא נאלץ לברוח מאויביו ולהסתתר בארץ זרה. אבל עכשיו, אחרי שה' הציל אותו מסכנה גדולה, הוא מרגיש הקלה עצומה. דוד מצהיר בשמחה אֶתְהַלֵּךְ, כלומר, מעכשיו אני יכול ללכת על הרגליים שלי בביטחון ובלי שום פחד. במקום להסתתר, הוא יכול לצאת החוצה לרחובות ולשווקים, למקומות שמלאים באנשים ובשמחה. אבל איפה הוא כל כך רוצה ללכת? בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. המפרשים מסבירים שהכינוי המיוחד הזה מתאר את ארץ ישראל. למה קוראים לה כך? כי זו ארץ מיוחדת מאוד שהשכינה של ה' שורה בה, האוויר שלה טוב ובריא, והיא פשוט ארץ מלאה בחיים. דוד מודה לה' על הזכות הגדולה לחזור הביתה, לארץ ישראל, ולחיות בה בשקט ובשלווה.