תהלים, פרק קי״ח, פסוק י״ז

הדובר מצהיר בביטחון מלא לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, לאחר שניצל מסכנת אויבים או ממחלה קשה, וזאת למרות שסביבתו כבר התייאשה ממנו וחרצה את גורלו. קריאה זו נשמעת גם כקולה של האומה הישראלית המצהירה על נצחיותה לעומת עמים אחרים הנידונים לכיליון, וכן מבטאת הצלה רוחנית שבה הייסורים מכפרים על החטאים במקום עונש מוות. תכלית ההישרדות היא וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ, משום שרק בין החיים ניתן לפרסם את ניסי ה' ולהודות לו. מעבר לכך, הצהרה זו ממחישה את אינסופיות פועלו של ה', שכן גם חיי נצח לא יספיקו לאדם כדי להקיף ולספר את כל נפלאותיו.