תהלים, פרק קי״ח, פסוק כ״ח

קול אישי וישיר של הודיה עולה כלפי ה', בין אם מפי האומה הישראלית, אדם המביא קורבן למקדש, או מלך המשיח המכיר בענווה בחסד שנעשה עמו. הפסוק בנוי בתקבולת המדגישה את גילוי כוחו של ה' וההצלה מן הצרות, ויש המבחינים במשמעות שונה לכל חלק. הקריאה אֵלִי מבטאת את כוחו וחסדו של ה' בהוצאה מן הגלות, ועליה מצהיר הדובר וְאוֹדֶךָּ כהודאה פרטית על טובה אישית מוגדרת. לעומת זאת, הפנייה אֱלֹהַי מייצגת את מידת הדין כלפי המורדים או את הזכות ששם ה' נקרא על הדובר, ובעקבותיה באה ההכרזה אֲרוֹמְמֶךָּ, המהווה הגדה פומבית וכללית של שבחי ה'.