אֶבֶן קטנה שהַבּוֹנִים מָאֲסוּ בה וזלזלו בערכה, הופכת במפתיע לאבן החשובה ביותר במבנה. היא הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, כלומר הוצבה בזווית העליונה של החומה כאבן גדולה המייצבת את הבניין כולו ונראית מכל עבר. משל זה מבטא מהפך של עלייה מופלגת מתוך דחייה, ומסמל מנהיגים כדוד וכחזקיהו, שזכו לבוז ממתנגדיהם אך הפכו בנס מאת ה' ליסוד המלכות. בראייה לאומית רחבה, האבן מייצגת את עם ישראל, שבתקופת הגלות נראה שפל ומיותר בעיני אומות העולם. עם זאת, בעת הישועה יתברר כי דווקא אומה זו היא עיקר בניינו של העולם.
תהלים, פרק קי״ח, פסוק כ״ב
אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.