יצא לכם פעם לראות פועלים שבונים בניין גדול ומרשים? תארו לעצמכם שהבונים בודקים ערימה של אבנים, ורואים שם אבן אחת שנראית להם קטנה, דקה או לא מספיק חזקה. הם מזלזלים בה וזורקים אותה הצידה כי הם חושבים שהיא לא מתאימה. אבל אז קורה מהפך מדהים. אותה אבן שהם לא רצו, הופכת להיות האבן הכי חשובה בכל הבניין. המילה פנה מתארת את הזווית של המבנה, וכשהפסוק אומר שהאבן היתה לראש פנה, הכוונה היא שהיא הוצבה ממש בקצה העליון של החומה. פתאום מתברר שזו אבן גדולה, יפה ומשובחת שרואים אותה מכל הכיוונים, והתפקיד שלה הוא לייצב ולהחזיק את הבניין כולו.
הסיפור הזה הוא בעצם משל. המפרשים מסבירים שהאבן הזו מסמלת את עם ישראל. בזמן הגלות, אומות העולם זלזלו בעם ישראל וחשבו שאין לו שום תפקיד חשוב, ממש כמו אותה אבן שהבונים דחו. אבל לעתיד לבוא, בזמן הישועה, כולם יבינו שעם ישראל הוא העיקר. הוא זה שמעמיד ומקיים את העולם כולו, בדיוק כמו אותה אבן יפהפייה וחשובה שניצבת בגאווה בראש הבניין.