הביטחון המוחלט בהשגחה העליונה מרוקן מתוכן כל איום אנושי, וכאשר האדם חש את קרבת האל, הפחד מפני בשר ודם נעלם לחלוטין. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי המילים יְהֹוָה לִי משמעותן שה' נמצא עמי ועומד לעזרתי. מתוך תחושת נוכחות זו נובעת הקביעה לֹא אִירָא, כלומר איני מפחד מאיש. כאשר ה' מסייע לאדם, לאויבים ולמתנגדים אין שום כוח או יכולת ממשית להרע לו. לכן נשאלת השאלה הרטורית מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם, שמשמעותה היא איזה נזק כבר יכול בן אנוש לגרום לי כאשר ה' עומד לצדי.
לצד ההבנה הפשוטה של המילה אָדָם כבני אנוש, קיימת גישה פרשנית ייחודית הקושרת מילה זו לאדם הראשון [אלשיך]. לפי פירוש זה, הפסוק מבטא ביטחון רוחני. האדם אינו חושש מן הפגם שנוצר בעקבות חטאו של אדם הראשון, שכן ה' נמצא עמו בשמו השלם, אותו שם שהתגלה ונקרא לראשונה על ידי אדם הראשון עצמו. מכיוון שהקשר עם ה' שלם ומתוקן, חטאו הקדמון של "אדם" כבר אינו יכול לפגוע בו.