תהלים, פרק ק״כ, פסוק ה׳

זעקת השבר אֽוֹיָה־לִ֭י מבטאת את סבלו של אדם בודד ונרדף, או את קינתה של האומה כולה על ייסורי הגלות. המצוקה נובעת מהתחושה כִּי־גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ, ביטוי המצר על הזמן הרב שנמשכת הגלות, או מתאר ישיבה כגרים בין אומות מרוחקות, עוינות ולמודות מלחמה כאדום. תחושת הזרות מתעצמת לנוכח המציאות שבה שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם־אׇהֳלֵ֥י קֵדָֽר, מצב המייצג חיי נדודים באוהלים וחוסר קביעות בין שבטי הערבים ומלכות ישמעאל. מתוך פיזור זה בין מלכויות זרות, מבינים הגולים כי עוון לשון הרע הוא שהוביל למציאות מרה זו של חיים בין אויבים פראיים.