שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הושר על ידי הלוויים על מדרגות המקדש בקול הולך וגובר, ומשמש גם כביטוי נבואי לעליית העם מהגלות ולעליית נשמת האדם. מתוך מצוקה קשה, המודגשת בתוספת האותיות במילים בַּצָּרָתָה לִּי שפירושן "בצרתי", פונה המשורר אֶל־יְהֹוָה. זעקה זו נאמרת בלשון יחיד אך מייצגת את כאב האומה כולה בגלות, או את מצוקתו האישית של אדם הנפגע מנזקם הנסתר של בעלי לשון הרע. המילים קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי מנוסחות בלשון עבר אך מבטאות ביטחון מוחלט לעתיד, מתוך אמונה שה' ברחמיו יענה לתפילת האדם ויושיעו מתוך הצרה עצמה.
תהלים, פרק ק״כ, פסוק א׳
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.