כל מהותו הפנימית של המשורר מכוונת לאחדות ולשלום עם סביבתו, ועל כך הוא אומר אֲנִי שָׁלוֹם. אך בכל פעם שהוא מנסה ליזום שיח, וְכִי אֲדַבֵּר אליהם דברי פיוס, התגובה הפוכה ומיד הֵמָּה לַמִּלְחָמָה באים להילחם בו. המצוקה המרכזית נובעת מצביעותם של האויבים, המציגים כלפי חוץ חזות של שלום אך בלבם טומנים מארב של שנאת חינם. מציאות של רמייה קשה יותר מעמידה מול אויב גלוי שניתן להישמר מפניו, ולכן המשורר מעדיף שאויביו יחשפו את איבתם בגלוי במקום להסתיר אותה תחת מסווה של דאגה ואהבה.
תהלים, פרק ק״כ, פסוק ז׳
אֲֽנִי־שָׁ֭לוֹם וְכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר הֵ֝֗מָּה לַמִּלְחָמָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.