השמחה והכמיהה שבעלייה אל משכן השכינה מאחדות את האומה כולה לגוף אחד שירושלים היא לבו. המילה לְדָוִד מלמדת שדוד חיבר את המזמור נוכח השתוקקות העם לבניין המקדש, או שהמזמור הושר לכבודו על ידי עולי הרגלים. האמירה שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי מתארת את העונג שבעצם התכנון לעלות לרגל, ויכולה לשמש גם כקולם של גולים הנזכרים בעבר ומצפים לגאולת העתיד. ההכרזה כי אל בֵּית ה' נֵלֵךְ מתארת התעלות רוחנית וחיבור אל ההיכל העליון שבשמים, כאשר המילה לִי מדגישה את הקשר הנצחי בין ה' לעמו.
תהלים, פרק קכ״ב, פסוק א׳
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.