כאשר עולי הרגל הגיעו אל יְרוּשָׁלִָם, עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ מתוך השתאות מיופי החומות, או בשל הצפיפות העצומה של ההמון. לעתים הראשונים להגיע עצרו והמתינו לבאים אחריהם, ועצם העמידה המשותפת בִּשְׁעָרַיִךְ העניקה לעם יציבות וגיבשה אותו לגוף חי ושלם. מעבר לכך, העמידה בשערים מסמלת את זכות לימוד התורה של החכמים היושבים בהם, אשר בזכותם עמדו לוחמי ישראל והצליחו בשדות הקרב. כך נוצר קשר בין העולמות, והנוכחות בשערי העיר למטה נחשבת כעמידה בעת ובעונה אחת גם בשעריה של ירושלים של מעלה.
תהלים, פרק קכ״ב, פסוק ב׳
עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.