טובתה של ירושלים קשורה בקשר הדוק לנוכחות המקדש בתוכה, ולכן מוקד התפילה עובר מההיבט החברתי והלאומי אל המרכז הרוחני העליון. המניע העיקרי לבקשת השפע לעיר הוא לְמַעַן בֵּית־יְהֹוָה, כלומר קודם כל בעבור כבודו של בית המקדש, ורק לאחר מכן מתוך כך שהוא אֱלֹהֵינוּ השוכן בקרב העם. בניגוד לתועלת המדינית הגלויה של העיר, הטוב הרוחני הנובע מבית ה' הוא נסתר. על כן נאמר אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ, להורות ששפע של קדושה והשראת שכינה אינו מגיע מאליו, אלא דורש חיפוש, דרישה אקטיבית וקיום מעשים טובים.
תהלים, פרק קכ״ב, פסוק ט׳
לְ֭מַעַן בֵּית־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.