היכולת לעקור את החטא כאילו לא היה מעולם שמורה אך ורק לה', ולא נמסרה לאף מלאך. כאשר האדם מבין שרק כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, הוא מפנים שעליו לירא רק מפניו, ולא לנסות לפייס מתווכים שיוותרו לו בקלות. יתרה מכך, הידיעה שיש מחילה מונעת מהחוטא להתייאש ולפרוק עול, ומעודדת אותו לשוב בתשובה לְמַעַן תִּוָּרֵא, כלומר כדי להמשיך לירא מה'. בעוד שמלך אנושי מבסס את מוראו על ענישה נוקשה, יראת ה' מתעצמת דווקא מתוך רחמיו וגדולתו, אם כי יש המפרשים שהסליחה תישאר מעוכבת אצל ה' כל עוד האדם אינו מציג יראת שמים הראויה לקבלתה.
תהלים, פרק ק״ל, פסוק ד׳
כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.