יצא לכם פעם לעשות טעות ולהרגיש שאולי כבר אין טעם לנסות לתקן? לפעמים, כשנדמה לנו שמישהו כועס עלינו מאוד ולא יסלח לנו לעולם, אנחנו עלולים להתייאש ופשוט להמשיך להתנהג לא יפה. המפרשים מסבירים שזה בדיוק הטבע שלנו. אם לא הייתה אפשרות לבקש סליחה, אנשים שעשו מעשה רע היו חושבים שאין להם שום תקווה, והיו ממשיכים לעשות דברים לא טובים. דווקא ההבטחה שיש מחילה היא זו שנותנת לנו כוח לחזור בתשובה, להיזהר ממעשים רעים, ולהרגיש כבוד גדול כלפי ה׳.
לכן נאמר לה׳ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. ה׳ שמר את היכולת לסלוח רק לעצמו, ולא מסר את התפקיד הזה לאף שליח או מלאך. הסיבה לכך היא לְמַעַן תִּוָּרֵא, מילה שמגיעה מהשורש יראה, שפירושה כבוד עצום. אם מלאכים היו יכולים לסלוח לנו, אולי היינו מנסים לשכנע אותם לוותר לנו בקלות, והיינו מאבדים את הכבוד הרציני למעשים שלנו. כשאנחנו יודעים שהסליחה נמצאת רק אצל ה׳, אנחנו מבינים שעלינו לפנות רק אליו, לכבד אותו באמת, ולזכור שהוא תמיד מוכן למחוק את הטעויות שלנו כאילו לא קרו מעולם.