תהלים, פרק קמ״ב, פסוק ו׳

Psalms 142:6Sefaria

זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְ֫הֹוָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּֽים׃

קרה לכם פעם שהרגשתם לגמרי לבד, כאילו אין אף אחד בסביבה שיכול לעזור לכם או אפילו להגיד עליכם מילה טובה? כאשר אדם מרגיש כך, הוא מבין שאין לו על מי להישען חוץ מאשר על ה', ולכן הוא פונה אליו בתחנונים.


כשהוא אומר זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, הוא בעצם מבקש מתנת חינם ואומר: ה', אתה תמיד היית המקום הבטוח שלי לאורך כל הדרך. ומכיוון שאתה אף פעם לא משתנה, אני מבקש שתעזור לי גם עכשיו בצרה שלי. הוא מכריז שה' הוא חֶלְקִי, כלומר הגורל והנחלה שלו. הבקשה והביטחון שלו הם להישאר בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, כלומר להמשיך לחיות בעולם הזה בביטחה ולא להיפגע מהאנשים שרודפים אחריו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.