האדם הראוי לשכון בקרבת ה' שומר על הגינות כלכלית ויושרה אישית, ואת כַּסְפּוֹ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ, כלומר אינו מלווה בריבית המנצלת את מצוקת חברו, אלא גומל חסד ונותן משלו ללא ציפייה לטובת הנאה. בנוסף, וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא־לָקָח, שכן הוא מסרב לקבל שוחד כדי להרשיע חף מפשע, ואף נמנע מלקחת תשלום כלשהו גם כדי לפסוק דין אמת. אף שמדובר בהימנעות ממעשים רעים, התגברות זו על חמדת הממון דורשת מאמץ פעיל ולכן הוא נקרא עֹשֵׂה־אֵלֶּה. בזכות טוהר מידותיו מובטח לו כי לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם, ונכסיו החומריים יזכו ליציבות, בעוד נפשו לא תכשל ותשכון לנצח במקום כבוד.
תהלים, פרק ט״ו, פסוק ה׳
כַּסְפּ֤וֹ ׀ לֹא־נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮ וְשֹׁ֥חַד עַל־נָקִ֗י לֹ֥א־לָ֫קָ֥ח עֹֽשֵׂה־אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.