ברכה עמוקה לסיוע אלוהי ולהצלחה מקיפה, המשלבת בין הגשמת משאלות הלב הפנימיות לבין הוצאתן לפועל של תוכניות מעשיות.
הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא כי מדובר בברכה המופנית לדוד המלך, שתוכנה הוא איחול לניצחון במלחמה והכנעת האויבים [רד"ק, אבן עזרא, מאירי]. המילה כִלְבָבֶךָ מתפרשת כרצונך וכתאוות ליבך, בעוד המילה עֲצָתְךָ מכוונת לתוכניותיך ולתחבולות המלחמה שאתה רוקם [ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד, רד"ק]. ישנו תהליך רעיוני בפסוק: תחילה מתעוררת המחשבה והמשאלה בלב, ולאחריה מתגבשת העצה והתוכנית המעשית, כאשר הברכה היא ששני השלבים הללו יזכו להסכמה ולהצלחה מאת ה' [מלבי"ם].
הפרשנים עומדים על משמעותה הייחודית של הברכה. העובדה שמאחלים לאדם שכל משאלות ליבו יתגשמו היא ברכה שמתאימה במיוחד לדוד המלך, משום שהיה שלם לפני בוראו והתפלל בלב טהור. לעומת זאת, לאדם רגיל אין מברכים ברכה כזו, שכן בליבו עשויות לעלות גם מחשבות שליליות או רצונות שאינם ראויים, ולכן לאדם רגיל נכון יותר לאחל שה' ימלא את משאלותיו הגלויות בלבד, ולא את כל צפונות ליבו [רד"ק].
רובד נוסף של הברכה נוגע לאופן שבו ה' נענה לאדם. ההבטחה היא למענה ישיר מה', המעניק לאדם את מבוקשו עוד בטרם הוציא את המילים מפיו, כשהן עדיין בגדר מחשבה בלב בלבד. יתרה מכך, פעמים רבות האדם אינו יודע מה באמת טוב עבורו ועלול לתכנן או לבקש דבר שעלול להזיק לו. לכן, ההבטחה וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא משמעותה שאם התוכנית של האדם חסרה או פגומה, ה' ישלים וימלא את החיסרון שבה, כך שהתוצאה הסופית תהיה לטובתו המלאה של האדם ותתאים לרצון העליון [אלשיך].