תהלים, פרק כ״ו, פסוק ב׳

יצא לכם פעם לעשות מעשה טוב בשקט, ורציתם שמישהו פשוט יסתכל לכם לתוך הלב ויראה כמה הכוונה שלכם הייתה טובה? דוד המלך פונה אל ה' בבקשה מיוחדת מאוד. הוא אומר בְּחָנֵנִי, כלומר, תבדוק שהמעשים שלי באמת טהורים ושאני עושה אותם מכל הלב, ולא משום סיבה אחרת. אחר כך הוא מוסיף ומבקש וְנַסֵּנִי, שזה מבחן גדול יותר, כדי להראות שהוא מסוגל להתגבר על קשיים ולעלות למדרגה רוחנית גבוהה, ממש כמו אברהם, יצחק ויעקב שעמדו בניסיונות. דוד משתמש במילה צָרְפָה, שמזכירה אומן שמכין כסף טהור ומנקה ממנו את כל הפסולת כדי שיישאר רק כסף נוצץ ומבריק. כך דוד מבקש שה' יזקק וינקה את הפנימיות שלו. הוא מבקש שה' יבדוק את כִלְיוֹתַי, שהן המצפון שלנו והמקום שממנו מגיעות העצות, ואת וְלִבִּי, המקום שבו נמצאות המחשבות והרצונות. דוד בעצם אומר לה': גם אם לפעמים המעשים שלי נראים לא מושלמים, אני רוצה שתראה שעמוק בפנים, בתוך הלב והמחשבות, אני נקי ורוצה לעשות רק טוב.