תהלים, פרק כ״ו, פסוק ה׳

תארו לעצמכם מצב שבו הרבה מאוד אנשים מסביבכם מחליטים יחד לעשות משהו לא טוב. לפעמים קשה לעמוד מול קבוצה גדולה, אבל המשורר מלמד אותנו משהו מיוחד על כוח רצון. כשהוא רואה קְהַל מְרֵעִים, שזו קבוצה גדולה של אנשים שמתחברים יחד כדי לעשות רע, הוא לא סתם הולך משם בשקט. ההתנהגות שלהם כל כך שונה מהאופי שלו, שהוא ממש שונא את המעשים שלהם ומתרחק מהם לגמרי. ההתרחקות מהרע הפכה להיות ממש חלק ממי שהוא. לכן, הוא מצהיר בביטחון שעם אותם רְשָׁעִים הוא לֹא אֵשֵׁב. הוא יודע שגם בעתיד הוא לא ייגרר אחריהם ולא יישב בחברתם. במקום להיות עם אנשים שבוחרים ברע, יש לו מקום אחר לגמרי שהוא תמיד שואף להיות בו. המקום הקבוע והאהוב עליו, שאליו הוא תמיד בוחר ללכת במקום לשבת עם החוטאים, הוא בית ה׳.