ההתרחקות מחברת החוטאים אינה הימנעות פסיבית אלא סלידה עמוקה וטבעית, שכן המשורר שואף לשבת תמיד רק בבית ה'. הוא מצהיר כי שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים, הצהרה המדגישה את הניתוק המוחלט מכל סוגי החוטאים, החל מאנשים הפוגעים בזולת ועד לזהירות מוגברת שלא לשבת וְעִם רְשָׁעִים החוטאים בפועל ומורדים כלפי שמיים. מתוך סלידה מהותית זו, גם כאשר ציבור גדול מתאגד יחד לעשות רע, הוא בטוח בעצמו שלֹא אֵשֵׁב עמם לעולם. ההימנעות מישיבה במחיצתם שומרת על מהותו ומגינה עליו כדי שלא ימעד וייגרר אחריהם.
תהלים, פרק כ״ו, פסוק ה׳
שָׂ֭נֵאתִי קְהַ֣ל מְרֵעִ֑ים וְעִם־רְ֝שָׁעִ֗ים לֹ֣א אֵשֵֽׁב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.