יצא לכם פעם לנסות להיכנס למקום חשוב וגיליתם שהידיים שלכם מלוכלכות בבוץ? בטח מיד הלכתם לשטוף אותן היטב כדי להיות ראויים להיכנס. גם כשאנחנו רוצים להתקרב אל ה' ולהביא לו קרבן, אנחנו צריכים להתכונן ולנקות את עצמנו, אבל לא רק במים וסבון. המילים אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן מלמדות אותנו על ניקיון של הלב והמעשים. לפני שאנחנו ניגשים אל הקודש, אנחנו צריכים לוודא שהתנהגנו ביושר, שלא עשינו שום דבר רע, ושלא לקחנו משהו שלא שייך לנו. הרי אי אפשר לקיים מצווה עם חפץ שנגזל ממישהו אחר. רק אחרי שאנחנו מנקים את עצמנו מבפנים ומוודאים שהמעשים שלנו טובים, אנחנו יכולים להתקרב. המילה וַאֲסֹבְבָה מתארת את הרגע שבו אנחנו ניגשים אל המזבח ומקיפים אותו כדי להקריב את הקרבן באהבה, כי כעת אנחנו באים אל ה' עם לב טהור ונקי באמת.
תהלים, פרק כ״ו, פסוק ו׳
אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.