תהלים, פרק כ״ח, פסוק ה׳

הרשעים שוקעים בהבלי העולם ומתעלמים מהשגחתו, כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו. חוסר התבוננות זה מתבטא בייחוס קורות העולם למקרה עיוור, בהתעלמות מחכמת הבריאה, או באשליה שהשפע וההצלחה בעולם הזה מעידים על דרך נכונה. בעקבות עיוורון רוחני זה, הכתוב מנבא או מבקש כי ה' יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם, עונש של מידה כנגד מידה על כך שהתעלמו ממעשיו. הריסה זו משמעותה מפלה מוחלטת שממנה לא יקומו עוד לעולם, או לחלופין תפילה שה' יענישם מיד בעולם הזה כדי שיחזרו בתשובה ויינצלו מאובדן נצחי.