האדם הנמצא במצוקה זועק ומתחנן אל ה' וקורא שמע קול תחנוני בשועי אליך, מתוך תקווה שקולו יתקבל גם אם בשעת הצרה הוא מתקשה לכוון את לבו כראוי. תפילה זו מלווה במחווה הפיזית של בנשאי ידי, הרמת הידיים ופרישתן כלפי מעלה המדמה ציפייה לקבלת עזרה, ומעידה במקביל על ניקיונו המוסרי של המתפלל שידיו לא עשו עוול. הידיים מופנות אל דביר קדשך, כלומר אל עבר קודש הקודשים שבו שוכן כבוד ה', כדי שהמקום ישמש כסולם סמלי שדרכו תעלה התפילה. לחלופין, ייתכן שהתפילה נערכת בתוך קודש הקודשים עצמו, או שהדביר אינו מקום פיזי אלא משל לשמיים שאליהם האדם נושא את כפיו.
תהלים, פרק כ״ח, פסוק ב׳
שְׁמַ֤ע ק֣וֹל תַּ֭חֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִ֣י אֵלֶ֑יךָ בְּנׇשְׂאִ֥י יָ֝דַ֗י אֶל־דְּבִ֥יר קׇדְשֶֽׁךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.