דוד מודה לה' על שקיבל את תפילותיו ומכריז בָּרוּךְ יְהֹוָה בלשון עבר, מתוך נבואה או ביטחון מוחלט שהישועה מובטחת כאילו כבר התרחשה. ההודאה על כך שה' שָׁמַע את בקשתו מכוונת להצלתו מסכנת חיים באחרית ימיו, או לתפילתו שלא להיענש יחד עם הרשעים. בסיום דבריו הוא מדגיש את ההקשבה לקוֹל תַּחֲנוּנָי, שכן ה' חפץ בתפילתם של צדיקים. הברכה אינה מופנית רק על מילוי הבקשה בפועל, אלא על כך שה' מאזין באהבה לעצם הקריאה והדיבור אליו, גם כאשר כבר החליט להושיע את האדם.
תהלים, פרק כ״ח, פסוק ו׳
בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑ה כִּי־שָׁ֝מַ֗ע ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.