תהלים, פרק ג׳, פסוק ב׳

Psalms 3:2Sefaria

יְ֭הֹוָה מָה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי׃

דוד המלך זועק אל ה' מתוך פליאה ותמיהה, המבוטאת במילה מָה, על מצוקתו הקשה הנובעת מבגידה פנימית. הכפילות בפסוק מדגישה את ההתארגנות המשותפת של אויביו: הצָרָי, שהם אויבים מובהקים, והקָמִים עָלָי, שהם דווקא האנשים הקרובים אליו ביותר שיצאו למרוד בו. המונח רַבִּים אינו מתאר רק כמות גדולה של מורדים, אלא גם מעיד על מעמדם, כוחם וגדולתם. אויבים אלו מאיימים עָלָי הן בפגיעה פיזית והן בסכנה לנפש הרוחנית, ועוצמתם מודגשת כדי להבהיר שללא עזרת האל אין לו כל סיכוי להינצל מידם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.