האדם מתחנן על חייו ושואל את ה' מַה בֶּצַע ואיזו תועלת תצמח בְּדָמִי, בין אם מדובר בשפיכת דמו הפיזי, באובדן נפשו או בשתיקתו הנצחית. הוא מדגיש את ההפסד שייגרם בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, כלומר ברדתו אל הקבר או לאובדן רוחני בבור תחתית. כדי להמחיש את חוסר האונים של המת הוא שואל הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ, שהרי כאשר האדם מת ושב להיות עפר באדמה, או כאשר חוטאים אובדים ונדמים לעפר, הם אינם מסוגלים עוד להלל את ה' ולספר את אמיתו. מתוך כך הוא מבקש שה' יחון וירפא אותו מיד, שכן רק בעולם החיים יכולה הרוח להמשיך להודות לבורא ולשבחו.
תהלים, פרק ל׳, פסוק י׳
מַה־בֶּ֥צַע בְּדָמִי֮ בְּרִדְתִּ֢י אֶ֫ל־שָׁ֥חַת הֲיוֹדְךָ֥ עָפָ֑ר הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.