יצא לכם פעם לעמוד על שפת הים, להסתכל על הגלים העצומים ולשאול את עצמכם איך זה שהמים לא ממשיכים לעלות ומציפים את כל החוף? כשנברא העולם, המים היו אמורים לכסות את כל כדור הארץ. אבל כדי שאנחנו ובעלי החיים נוכל לחיות על היבשה, ה' עשה פלא של ממש. הוא אוסף ומקבץ את המים, פעולה שנקראת כֹּנֵס, ומעמיד אותם כַּנֵּד, כלומר כמו ערימה גבוהה או חומה. למרות שמי הים בעצם גבוהים יותר מהיבשה, ה' עוצר אותם בדיוק בקו החוף כדי שלא ישטפו את העולם. ומה לגבי המים הרבים שנמצאים עמוק מתחת לאדמה? המים העצומים האלו נקראים תְּהוֹמוֹת. ה' סוגר גם אותם במקומות מיוחדים, ממש כמו אדם שנֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת ונועל דברים בחדר ששומר עליהם. הוא מציב למים העמוקים האלה גבולות ברורים, כדי שלא יפרצו החוצה ויחריבו את הארץ. ככה אנחנו יכולים לראות בכל יום את הגדולה של ה' ואת ההשגחה התמידית שלו על הטבע.
תהלים, פרק ל״ג, פסוק ז׳
כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאוֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.