תהלים, פרק ל״ו, פסוק ב׳

קרה לכם פעם ששמעתם קול קטן בתוך הראש שמנסה לשכנע אתכם לעשות משהו שאתם יודעים שהוא לא טוב? משורר התהילים חושב בדיוק על הקול הזה. הוא משתף אותנו במחשבות שלו ואומר בְּקֶרֶב לִבִּי, כלומר, אני מבין בתוך הלב והשכל שלי כיצד עובד אותו קול פנימי אצל אדם שבוחר בדרך רעה. המילה נְאֻם פירושה אמירה או דיבור, והמילה פֶּשַׁע משמשת כאן ככינוי ליצר הרע. היצר הרע ממש מנהל שיחה עם האדם ומנסה להסית אותו. ומה הוא לוחש לו? אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו. היצר מנסה לשכנע את האדם שאין לו ממה לחשוש, שה' לא באמת משגיח עליו באותו רגע וששום דבר לא יקרה. בגלל שהתוצאה הלא טובה של המעשה לא מופיעה מיד, היצר גורם לאדם לאבד את יראת השמים שלו ולמצוא תירוצים להמשיך לעשות דברים לא טובים.