תהלים, פרק ל״ו, פסוק א׳

קרה לכם פעם שראיתם ילדים אחרים עושים משהו לא טוב והייתם צריכים הרבה אומץ כדי לא להצטרף אליהם? דוד המלך פותח את המזמור שלו בדיוק בתחושה הזו. הוא מוסר את השיר לַמְנַצֵּחַ, שהוא האדם שעומד בראש מקהלת השרים, ובוחר לקרוא לעצמו בתואר המיוחד לְעֶבֶד ה'. למה דוד מדגיש שהוא עבד? בהמשך המזמור דוד יספר על אנשים שבוחרים לעשות רע, כאלה שחושבים שאין להם שום אדון ושאף אחד לא יבדוק את המעשים שלהם. לכן דוד מצהיר על עצמו בדיוק את ההפך: הוא יודע היטב שיש לו אדון בשמיים שרואה הכול ודואג לתת לכל אדם את מה שמגיע לו, ולכן הוא בוחר להתרחק מאותם אנשים. המזמור נכתב לְדָוִד כדי ללמד אותנו סוד חשוב, אפילו אדם כל כך גדול וצדיק כמו דוד המלך צריך להתאמץ מאוד כדי להתגבר על הרצון לעשות דברים לא טובים. למעשה, ככל שאדם גדול וצדיק יותר, כך הוא צריך לעבוד קשה יותר כדי להמשיך לבחור בטוב ולהישאר קרוב לה'.