קרה לכם פעם שמישהו עשה למענכם טובה כל כך גדולה, שהרגשתם שאתם פשוט חייבים להגיד לו תודה שוב ושוב? דוד המלך הרגיש בדיוק כך. אחרי שהוא ניצל מהאויבים שלעגו לו, הוא מחליט להשתמש במילים שלו כדי להודות לה' על ההצלה. דוד אומר שלשונו תֶּהְגֶּה, כלומר תחשוב ותדבר באותו הזמן, על צִדְקֶךָ, שזהו החסד והצדקה שה' עשה איתו כשהציל אותו. הוא מבטיח להמשיך להגיד את תְּהִלָּתֶךָ ולהודות לה' כׇּל הַיּוֹם, באופן קבוע ורציף. דוד מרגיש שאם אנשים אחרים מודים לה' על כך שהוא ניצל, אז בטח ובטח שהוא בעצמו צריך להלל ולשבח את ה' בלי הפסקה.
תהלים, פרק ל״ה, פסוק כ״ח
וּ֭לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם תְּהִלָּתֶֽךָ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.