תהלים, פרק מ״ח, פסוק ד׳

עוצמתה האמיתית של ירושלים אינה נובעת מביצוריה הפיזיים, אלא מנוכחות ה' השוכנת בתוכה. בעוד שערים אחרות נשענות על חוסן המבנים, בירושלים ה' שוכן בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ, כלומר בהיכלות ובמבצרי הפאר, וכך הוא נוֹדַע לכל כמחסה ומפלט. ההכרה בכך שה' משמש לְמִשְׂגָּב אמיתי נשענת על חוכמת העיר ועל מעשי ההצלה בעבר, ומהווה גם נבואה לעתיד שבו יכירו כולם בהגנתו. מזווית נוספת, הגנה זו התגלתה דווקא בחורבן, כאשר אֱלֹהִים במידת הדין כילה את חמתו על מבני העיר במקום על העם, ובכך הפך את הדין למעשה של רחמים והצלה.