תהלים, פרק ה׳, פסוק ג׳

קרה לכם פעם שהייתם בצרה גדולה והרגשתם שאתם חייבים עזרה דחופה? כשמתפללים לה׳ מתוך מצוקה, מרגישים תלות מוחלטת בו. המתפלל מבקש מה׳ הַקְשִׁיבָה, כלומר הוא מבקש שה׳ יטה אוזן וישמע את תפילתו לעומק, אפילו אם הוא נמצא רחוק. הוא מתחנן שה׳ יקשיב לְקוֹל שַׁוְעִי. המילה שַׁוְעִי מתארת צעקה ותחנונים של אדם שזקוק לישועה. הוא מבקש שה׳ יקבל את קול התפילה שהוא אומר בפה, אפילו אם המחשבות הפנימיות שבלב שלו אינן מושלמות לגמרי. בתפילה הזו הוא קורא לה׳ מַלְכִּי וֵאלֹהָי. בעולם הרגיל, אדם שצריך עזרה הולך למלך שיש לו כוח, והמלך שולח אותו לשופט כדי שיחליט מה צודק. אבל ה׳ הוא גם וגם, הוא גם השופט שדן אותנו וגם המלך החזק שיכול להציל אותנו. בסוף הוא אומר כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל, כדי להראות את הביטחון המלא שלו. הוא מצהיר שהוא סומך אך ורק על ה׳ ולא מחפש עזרה מאנשים אחרים, ומתוך הביטחון הזה הוא מצפה שה׳ יעשה איתו חסד וישמע את בקשתו, ממש כמו שמלך מקשיב לעבד שבוטח בו.