קרה לכם פעם ששמעתם מילה שפגעה ממש כמו כלי נשק? כשאדם מתכנן דברים רעים, או הַוּוֹת שזה דברי הרס ופגיעה, הלב שלו הוא זה שחושב, אבל הלשון היא זו שמוציאה את המילים החוצה. לכן כתוב תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ, כי הלשון היא כמו השליח של הלב שמגלה לכולם את המחשבות הנסתרות. דוד המלך מדמה את המילים הפוגעניות האלה לתַעַר מְלֻטָּשׁ, שזה סכין גילוח חדה ומושחזת היטב. הסכין הזו מתוארת כעֹשֵׂה רְמִיָּה כי היא מרמה אותנו: לפעמים מתכננים לחתוך איתה רק מעט ובעדינות, אבל פתאום מגלים שהיא חתכה הרבה יותר ממה שהתכוונו ופצעה. בדיוק כך קרה עם אדם בשם דואג האדומי. הוא אמר רק כמה מילים למלך שאול וניסה להציג את עצמו כמי שעוזר למלך ועושה מעשה צודק, אבל המילים שלו היו כמו אותה סכין חדה. מתוך שנאה, המילים המעטות שלו פעלו ברמאות וגרמו לנזק עצום ולפגיעה קשה מאוד באנשים חפים מפשע, כמו אחימלך הכהן ומשפחתו.
תהלים, פרק נ״ב, פסוק ד׳
הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.