תהלים, פרק ס׳, פסוק ג׳

קרה לכם פעם שהרגשתם שהכול הולך בדיוק כמו שצריך, ופתאום משהו השתבש לגמרי? דוד המלך והצבא שלו היו רגילים לנצח, אבל פתאום הם נתקלו בקושי גדול בקרב ונחלו תבוסה. דוד הרגיש שבאותו רגע ה' התרחק מהם, ולכן הוא נושא תפילה ומבקש עזרה. הוא פונה לה' ואומר זְנַחְתָּנוּ, כלומר, עזבת אותנו בשעת הצרה וגרמת לנו לסגת לאחור מפני האויב. דוד ממשיך ומתאר את המצב הקשה במילה פְרַצְתָּנוּ. תדמיינו עיר מוקפת בחומה חזקה שפתאום נשברת ונוצרות בה פרצות, כך שאפשר להיכנס אליה מכל כיוון. ככה בדיוק הרגיש העם, כאילו ההגנה שלהם נשברה והמלחמה מגיעה מכל צד. לאחר מכן הוא אומר אָנַפְתָּ, מילה שמתארת כעס. דוד מבין שה' כעס עליהם, אבל הוא גם יודע שזה רק כעס זמני שנועד לעורר אותם לתקן את המעשים שלהם, ולא עזיבה לתמיד. לכן, התפילה מסתיימת בבקשה מלאת תקווה: תְּשׁוֹבֵב לָנוּ. דוד מבקש שה' ישוב אליהם ברחמים, ירגיע את המלחמה, יחזיר אותם למצב הקודם והבטוח שלהם ויעניק להם שוב כוח, מנוחה ושלווה.