תארו לעצמכם שאתם מנהיגים של עם שלם, ומסביבכם יש כמה עמים שמתאחדים יחד כדי לתקוף אתכם. איך הייתם מרגישים? דוד המלך מצא את עצמו בדיוק במצב הזה. הוא נאלץ לנהל מלחמות לא פשוטות מול עמים שונים, כמו ארם ואדום. היו רגעים קשים ומאתגרים, אבל בעזרת שרי הצבא שלו והעזרה הגדולה של ה', עם ישראל ניצח. מתוך התקופה הסוערת הזו, דוד חיבר שיר מיוחד.
בתחילת השיר הוא מבקש לנגן אותו עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת. מדובר בכלי נגינה יפהפה ומשובח מאוד. יש שמסבירים שהיו לו שישה מיתרים, ויש שמסבירים שהוא היה מעוצב ממש כמו פרח השושנה. דוד קורא לשיר הזה מִכְתָּם, כי המזמור הזה היה יקר ואהוב עליו כמו תכשיט מיוחד ונוצץ שעשוי מזהב טהור.
בנוסף, דוד כותב את המילה לְלַמֵּד. הוא ציווה על המשוררים ללמוד את השיר היטב ולהעביר אותו הלאה לדורות הבאים, כדי שכולם יזכרו את החסד של ה'. דוד רצה שנדע תמיד שגם כשקשה ויש רגעי חולשה, ה' משגיח עלינו, מכוון את כל מה שקורה ועוזר לנו להתגבר על הכל.