תקופת שלטונו של דוד המלך התאפיינה במערכות צבאיות מורכבות שהתנהלו במקביל במספר חזיתות. על רקע מלחמות קשות אלו, שניהלו דוד ושרי צבאו מול אויבים רחוקים וקרובים כאחד, נכתב המזמור כשיר תודה, שבח וזיכרון לה', עוד בטרם הגיעו הקרבות לסיומם המוחלט [ביאור שטיינזלץ].
המילה בְּהַצּוֹתוֹ מפורשת בקרב רוב הפרשנים כביטוי של מריבה ומלחמה. עם זאת, ישנה דעה נוספת שלפיה מילה זו נגזרת מלשון חורבן והרס [אבן עזרא]. מבחינה דקדוקית, מעירים הפרשנים כי המילה אֶת (לפני ארם נהרים) מנוקדת באופן חריג בסגול ובטעם מאריך ללא מקף, בניגוד לכללי הקריאה הרגילים [רד"ק, מנחת שי].
תיאור המערכה מצביע על תפנית אסטרטגית תוך כדי הלחימה. בזמן שדוד נלחם מול ארם, יצאו בני אדום לעזרת הארמים, או לחלופין, המלחמה נגדם פרצה כעונש על כך שסייעו לבני עמון [רש"י]. בעקבות התפתחות זו, נאלץ יואב לשוב מן המערכה בחזית הארמית (כפי שנאמר וַיָּשָׁב יוֹאָב) ולצאת לקראת אדום, כדי למנוע מהם לחבור לכוחות ארם [מצודת דוד]. מנגד, יש מי שמציע כי החזרה של יואב נבעה מכך שדוד נחלש במערכה, ויואב נחלץ לעזרתו כדי להכות את האויב [אבן עזרא].
האתגר המרכזי העולה מן הכתוב הוא ההתאמה בינו לבין התיאורים ההיסטוריים המקבילים בספרים שמואל ודברי הימים, שכן קיימים פערים בולטים בזהות האויב, בזהות המפקד ובמספר ההרוגים. בעוד שכאן מוזכר יואב כמפקד שהיכה שנים עשר אלף איש מאדום, בספר שמואל המלחמה מיוחסת לדוד, האויב המוזכר הוא ארם, ומספר ההרוגים עומד על שמונה עשר אלף. בדברי הימים, לעומת זאת, המערכה מיוחסת לאבישי בן צרויה, גם שם עם שמונה עשר אלף הרוגים.
הפרשנים מסכימים כי הדרך ליישב סתירות אלו היא באמצעות הרכבת המקורות לתמונה היסטורית אחת שלמה. המלחמה בגיא מלח נוהלה במשותף נגד קואליציה של ארם ואדום. ייחוס המערכה לדוד בספר שמואל נובע מכך שהוא המלך והמפקד העליון שהכל נעשה בשליחותו ועל שמו. בפועל, הלחימה בשטח התחלקה בין שרי הצבא: אבישי בן צרויה היה זה שפתח במערכה והיכה ששת אלפים איש, ולכן ספר דברי הימים זוקף את תחילת המלחמה לזכותו. לאחר מכן הגיע יואב, השלים את המערכה והכה שנים עשר אלף נוספים. הפסוק הנוכחי מתמקד בחלקו של יואב בלבד, ויחד הם מגיעים למספר הכולל של שמונה עשר אלף הרוגים [רש"י, רד"ק, מאירי].
לצד הסבר היסטורי זה, קיימת גישה פרשנית שונה הטוענת כי לא מדובר בקרב אחד שהתחלק בין מפקדים, אלא בשתי מלחמות נפרדות לחלוטין שהתרחשו באותו אזור בזמנים שונים; המכה שהנחית אבישי הייתה מערכה אחת, וההכאה של יואב המתוארת כאן הייתה פגיעה נוספת ושנייה באדום [אלשיך, מאירי].