בקשת ישועה והתרוממות מאת ה', הנשענת על נאמנותו להבטחותיו לעמו. אף שהמילה נָתַתָּה כתובה בלשון עבר, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי מדובר בפועל בעבר המשמש במקום לשון עתיד או בקשה, כלומר תפילה לה' שיושיע וייתן מעתה ואילך. לעומת זאת, יש המפרשים את המילה כפשוטה, כהודאה על כך שבעבר ה' כבר רומם את העם בזכות אמונתם [אבן עזרא].
באשר לביטוי נֵּס לְהִתְנוֹסֵס, עולות מן המקורות שתי גישות פרשניות מרכזיות. הגישה הרווחת מסבירה את המילה נֵּס במשמעות של דגל, תורן גבוה או סימן להתקבצות למלחמה. לפיכך, הבקשה לְהִתְנוֹסֵס היא תפילה להתרוממות, להתגדל על האויבים ולהניף דגל של ניצחון וגאווה. מנגד, פירוש ייחודי מציע כי המילה נֵּס נגזרת מהמילה ניסיון. לפי דרך זו, ה' נתן ליראיו צרות וקשיים רבים כדי לְהִתְנוֹסֵס, כלומר כדי לנסות אותם ולבחון האם יעמדו באמונתם ויישארו ביראת ה' [רש"י].
המילה קֹשֶׁט מתבארת בפי רוב הפרשנים במשמעות של אמת ותמימות. הסיבה שה' מתבקש לרומם את עמו היא מִפְּנֵי קֹשֶׁט, למען אמיתות דבריו, כדי לקיים את הבטחתו העתיקה להושיע את העם ולהושיבו בארצו בשלום ובבטחה לעולם, שכן משמעות המילה סֶלָה היא נצח. גישה נוספת מקשרת את האמת אל התורה, ומסבירה כי בזכות הניצחון וההתרוממות שהעניק להם ה', עם ישראל קיבל עליו מחדש את התורה באהבה ומתוך בחירה [אלשיך].
בהמשך לשיטתו שפירשה את הפסוק על דרך הניסיונות, מסביר רש"י את המילה קֹשֶׁט מלשון קישוט. מטרת הניסיונות והצרות היא לקשט ולפאר את מידותיו של ה' בעולם; כאשר ה' יעניק לבסוף טובה ושפע לעם ישראל, אומות העולם לא יהרהרו אחר מידת הדין שלו, אלא יצדיקו אותה ויאמרו שהשכר מגיע לעם בדין, משום שעמדו בגבורה בניסיונות הקשים.