תהלים, פרק ס׳, פסוק ט׳

דוד המלך מכריז על אחדות האומה תחת הנהגתו ומדגיש כי השבטים הצפוניים והמזרחיים סרים כעת למרותו, באומרו לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה. התלכדות זו של כלל השבטים, אף אלו שהיו נתונים לשלטון אחר בעבר, היא המפתח לניצחון העם במלחמותיו. במערך הלאומי המאוחד יש לכל שבט תפקיד מוגדר, כאשר שבט אפרים משמש ככוח צבאי איתן המגן על המלך מפני אויביו, ולכן נאמר וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. במקביל, שבט יהודה מהווה את הבסיס השלטוני והמשפטי של המלכות, ומוגדר כיְהוּדָה מְחֹקְקִי, כלומר השרים והמחוקקים הקובעים את חוקי המדינה.